top of page

   אלזס: מסע קולינרי   

אני ובעלי מאוד אוהבים לטייל בעולם! כל טיול כזה הופך אצלי למסע קולינרי, לגלות טעמים חדשים, לטעום מאכלים מסורתיים, ללמוד על תרבות האוכל באופן כללי, ותמיד מביאה איתי הביתה ולמטבח שלי עוד ידע ועוד טעמים חדשים. בחו״ל אין לי גבולות וחוקים, לאכול ולהתפנק כמה שיותר כי צריך ללמוד מהטובים ביותר 😉🍰


נכון שכל הקינוחים שאני טועמת הם הכי לא בריאים בעולם, ואני לא הייתי ממליצה עליהם סתם, הרעיון הוא לטעום את המקור ולנסות להגיע לאותה רמה גם באפיה בריאה, זה לא פשוט מכיוון שיש בקינוחים האלה המון סוכר וחמאה, אבל אני יודעת מה הטעם המקורי ולאן אני צריכה לשאוף, ולכן אנסה כל הזמן לשפר ולהעשיר את העוגות שלי כדי להגיע לאותה רמה גם באפיה בריאה!
בקרוב תראו 🎂

Strasburg שבחבל אלזס. העיר די גדולה ומזכירה ערים אירופאיות, אבל האיזור של צרפת הקטנה Little Feance שונה לגמרי. הבתים באיזור הזה בנויים בסגנון הגרמני המסורתי עם שילוב של בטון וקרשי עץ כבסיס (Timber Framing, או בגרמנית Holzfachwerk). הקטע שפעם כל האיזור הזה היה שייך לגרמנים, ועד היום אפשר להרגיש את ההשפעה הגרמנית בתרבות, בארכיטקטורה ובאוכל.    

משם המשכנו לעיירת Gertwiller שנמצאת באיזור הכרמים של אלזס. 

ב-Gertwiller מייצרים את ה-Pain d'épices, שהיא עוגת תבלינים, ובאנגלית Gingerbread. 
כדאי ממש לבקר במוזיאון Fortwenger המהמם (route de Strasbourg 144, GERTWILLER), בו תוכלו ללמוד על המסורת של חג המולד ועל התפקיד החשוב שמשחקת עוגיית הג׳ינג׳ר ברד המפורסמת. ביקרנו במפעל שבו נאפות העוגיות/דובשניות והמון כייף סביב המסורת הכריסמסית. בסוף הסיור הגענו לחנות המזכרות של המפעל, ופשוט לא יכולנו לצאת משם. הסתובבנו בתוכה בערך שעה והיינו חייבים לעשות החלטות חשובות וקשות לגבי מה לקנות ומה לקחת איתנו כדי שלא יהיה עומס יתר במזוודות. לצערי, לא קניתי את כל החנות.

ממש לא רחוק משם, כמה סמטאות ליד, נמצאת חנות Lips. המבנה מאוייר ומזכיר את בית המכשפה מהסיפור של Hanzel and Gretel. בתוך החנות יש מזכרות דומות, והכל סובב סביב הג׳ינג׳רברד וחג המולד.

בכל רחבי Alsace מוכרים קינוח שהתושבים ממש אוהבים פה, Nougat, מאוד מזכיר שילוב של חלווה ומרשמלו ביחד, מיוצר בעיקר מחלבון ביצים, שקדים והמון סוכר. כמו הנשיקות או מקרון, רק המרקם רך כמו גומי, בכל מיני טעמים כמו אגוזים, בוטנים, פירות יער, צימוקים, שוקולד, אבל מתוקקקקקקקקקקק חבל על הזמן!!!!

העוגה המסורתית של Alsace זוהי עוגת הקוגלהוף. בכל מאפיה ובכל פינה אפשר למצוא אותה. אפילו אפשר לקנות תערובת מוכנה לאפיה בבית.
אבל הכי התלהבתי מהתבניות הקרמיקה המיוחדות בשביל אפיית העוגה המסורתית הזאת. הייתי חייבת לקנות אחת כזאת.

‎קוגלהוף או גוגלהוף (בגרמנית: Gugelhupf, יש להגות גוּגֵלהוּפְּף) היא עוגה מסורתית הנפוצה בגרמניה, אוסטריה, שווייץ וחבל אלזס שבצרפת הקרויה על שם התבנית בה היא נאפית. עוגה זו נפוצה בצ'כיה בשם "בבווקה" (bábovka), ובהונגריה, קרואטיה וסרביה היא קרויה "קוגלוף" (kuglof).
‎העוגה היא עוגת שמרים, בעלת צורה מעגלית עם חור במרכזה של העוגה. העוגה מכילה צימוקים ושקדים.
‎מקור שמה של העוגה כנראה במילה הגרמנית "גוגל" שמשמעה ברדס, בגלל הצורה הגבוהה של העוגה, ויש שמקשרים את השם למילה "קוגל" שמשמעה כדור, מסיבות דומות. משמעות אפשרית למילה הוּפְּף בגרמנית היא וריאציה למילה שמרים (הּפה-Hefe). משמעות אחרת למילה זו נגזרת משם הפועל לקפוץ (הוּפְּפן- hüpfen), כיוון שהשמרים גורמים לעוגה לקפוץ מעל לגובה התבנית. (ויקיפדיה).

קבלו את הגרסה הבריאה שלי לעוגת מיני קוגלהוף מקמח כוסמין: כנסו למתכון

בעיירה הקטנה והמהממת Ribeauville יש חנות ״כריסמס״ ענקית! מעצי חג המולד, סנטות, מפצחי אגוזים, עד לכדורי קריסטל, קישוטים לעץ ועוד המון המון מזכרות קטנות ומגניבות. מה שכן, הכל נורא נורא יקר!

העיר עצמה לדעתי הכי יפה באיזור Alsace. ממש מקום קסום, הרגשתי שאני פשוט מטיילת באגדה. כל הבתים הצבעוניים, העיטורים, האוירה של היין...

וממש במרכז העיירה ישנו בית קפה ממש קטן עם 6 שולחנות (Schaal & Co), ובו ויטרינה קטנה עם 10 מאפים שונים, המשתנים מיום ליום, אותם מכין בעל המקום. למען האמת כל הקינוחים נראו פה ממש טוב ולכן היינו חייבים לטעום את רובם. הכל טרי וטעים ברמה מאוד גבוהה. (מזכירה שצריך ללמוד מהטובים ביותר 😉🍰).

תרבות האוכל בAlsace מאוד מעניינת. בשעה 11-11:30 אוכלים ארוחת צהריים, חלבונים, ירקות וממש מאט פחמימה. ולאחר מכן הקינוח. אנחנו בשעה הזאת רק מתפנקים על הקינוח של הבוקר.

בזמן שטיילנו בעיירה קטנה בשם Selestat וחיפשנו מה לאכול, נתקלנו במסעדונת קטנטונת וחמודה הממותגת ברמה קצת יותר גבוהה, כמטבח בריא Le Schatzy. במקום יש 11 שולחנות ובחורה אחת אשר מנהלת את המקום, וממש מתקתקת. הקטע שקצת התבאסנו ממנו בהתחלה שהתפריט סגור, מנת השף של היום היא מרק פטריות וגבינה, עוף בקארי עם קינואה ובטטה, ולקינוח עוגיית מרלן, מאפין פיסטוק ושוקולד פיצפון, אבל הכל מחושב ככה שגם לא התפוצצנו וגם היינו שבעים לגמרי.
לטעמי, זה היה המרק פטריות הכי טעים שאכלתי בחיי, עם טעם של גבינה צהובה או שמנת ושום. וגם המנה העיקרית הייתה מעולה. זהו מקום מאוד מומלץ ב-Trip Advisor, ואנחנו שמחים שנתקלנו בו. ממליצה בחום לכל המבקרים באיזור!!!

תוך כדי שיחה עם אחת התושבות באיזור Selestat, גילינו את הגנים היפניים ובית התה של GAIA (Les jardins de gaia), מקום מדהים ודי מרוחק מהעיר, בו ניתן ליהנות מטעימות תה, ולבחור מתוך תפריט התה האינסופי בהתאמה אישית. לא ידעתי עד כמה צריך להיות מומחה בשביל כוס תה. שסוגי תה ירוק ולבן חלשים יש להכין עם 55-65 מעלות חום, מכיוון שיד אדם לא נגעה בהם ולכן העלים יכולים להישרף במים רותחים, לעומת התה האדום ( שכולנו נוהגים לקרא לו תה שחור), שעבר עיבוד ואינו מפחד מחום של 80-90 מעלות.
טעמתי תה מיוחד שנקרא Golden Monkey, טעם אפרסקי שמזכיר מוקה והוא משאיר טעם מאוד מעושן בפה. גם התה וניל ללא קפאין מאוד מיוחד.

תה מיוחד נוסף הוא ה״מאצ׳ה״: אבקה ירוקה של תה ירוק, אשר מוסיפים לו כמה טיפות של מים חמים וטורפים בעזרת מטרפת עץ מיוחדת. ולאחר מכן מוסיפים לקערית את המים ושותים ממנה. מאצ'ה הוא בעצם תה ירוק טחון-דק, האהוד ביותר ביפן. לאחרונה, מאצ'ה הוכנס לשימוש גם למתן טעם ולצביעה של מאכלים שונים כמו מוצ׳י, אטריות סובה, גלידת תה ירוק ומגוון של וואגאשי (מתוקים יפניים). 

ניתן גם לאפות עם המאצ׳ה, אבל חשוב מאוד לקנות את האבקה המיועדת לאפיה ולא לשתיה. מאצ׳ה בצבע ירוק חזק תביא למאפה בצבע יפה וטעם חזק. 
את התה הזה ניתן לטעום גם בצורה המוצקה שלו בצורת שוקולד בצבע ירוק, זהו בעצם שוקולד לבן שמעורבב עם האבקה הירוקה. היתרון של האבקה הזאת שהיא נורא בריאה, והיא מעלה את האנרגיה אבל לא כמו הקפאין שממריץ את הדם אלא בצורה שונה. 
ניתן להזמין ישירות מהאתר לכל נקודה בעולם 
http://www.jardinsdegaia.com/en?___store=en&___from_store=fr

שכרנו דירה דרך AirBnB בעיר Colmar. עיר אגדה, כל פינה פה מעוצבת וממש עושה חשק לצלם בלי סוף. המוטיב של הלבבות חוזר בכל הבתים, פעם בחלון, פעם בקירות, לבבות ממתכת, מבד, מאוד רומנטי. נכנסנו לחנות ריבות שבעלת המקום מכינה בעצמה, ואפילו הריבות ממותגות ומעוצבות כל כך רומנטי. נכנסנו לבית קפה והזמנו עוגת ג׳ינג׳רברד מדהימה. הם מאוד אוהבים להשתמש בתבלינים, וגם הדבש ממש דומיננטי.

וכאן מצאתי את הרחוב הכי אהוב עלי: Rue Des Boulangers (רחוב המאפיות), עם כל המאפיות וחנויות הקינוחים הכי טובות בעיר. אחת החנויות היותר מרשימות כאן זאת חנות השוקולדים Jacques Bocket. כל פיסת שוקולד היא יצירת אמנות, שוקולד אגוזי לוז וממרח אגוזי לוז פי אלף יותר טעים מנוטלה, שוקולד קפה בצורת קפסולות נספרסו, נעליים, סיגרים, עפרונות, מקרונים מיוחדים ועוד המון המון שוקולד. 🍫🍫🍫

בעיירה Riquewihr נמצא מוזיאון קטן, יותר נכון בית בן 3 קומות, ובו ניתן לצפות בעבודות הקריקטורה של דוד Hansi, במקור (Jean-Jacques Waltz) שהיה אומן ועבד במפעל טקסטיל, אייר גלויות ותוכניות לאירועים מקומיים. ובזמנו הפנוי אייר אגדות לילדים.

Hansi היה ידוע בתור אחד שהעביר ביקורת חריפה על גרמנים בני זמנו. ואחד הספרים הנמכרים ביותר שלו זה Knatschke.

בקומה השניה רואים את חדר העבודה שלו עם הטיוטות המקוריות והספרים שלו. הקומה העליונה מעוצבת כמו כיתה של פעם, ובחדר ליד נמצא חדר ילדים ישן וקצת מפחיד הייתי אומרת, עם רהיטי עץ וצעצועים ישנים. 
הבנתי שהאיש היה מאוד חשוב ומאוד נערץ באיזור, וכיום משתמשים באיורים של Hansi, בעיקר באיור של הילד והילדה המפורסמים, לכל דבר. צלחות, מפיות, כוסות, מגבות, כפפות, לוחות שנה ועוד.

Riquewihr זאת עיירת כרמים ויצור יין, כמו עוד עיירות באיזור. מי שאוהב ומבין, חייב לבקר כאן.

אנשים ממש עפים פה על מקרון קוקוס, ממש דומה לעוגיות קוקוס שמוכרים אצלינו בפסח, רק בטעמים שונים.

אהבתם?

צילום, עריכה, עיצוב ומתכונים: הודליה כצמן. כל הזכויות שמורות להודליה כצמן. התמונות, העיצוב והמתכונים מוגנים באופן חוקי, וכל שימוש שאינו מורשה בהם אסור על פי החוק.

bottom of page